איך קובעים איכות עוברים?

איך קובעים איכות עוברים במעבדה?

לא מעט זוגות העוברים טיפולי הפריה נשארות באלטה לגבי מצב הביציות, הזרע והעוברים שלהם. נראה כי כמה שיש פורומים והסברים רבים באינטרנט, אך עדיין קשה להבין דה פקטו מה הסיכויים להריון וילדים. בכל בית חולים נוסח כתיבת איכות העוברים בדו"ח הוא שונה. יש כאלו שכותבים מספרים עם מקרא בדף מטה ויש כאלו קיצורי אותיות בלבד. אין סגנון כתיבה אחיד. קשה להתייחס לכל מקום ולהסבר הספציפי שלו אבל כן ניתן להסביר כיצד קובעים את איכות העוברים: איכות העוברים נקבעת לפי קצב חלוקת התאים בהתאם ליום היצירה שלו, גודל התאים וניקיונם משברי תאים.

קצב חלוקת התאים בעובר )אין מדובר בעובר עם מבנה תינוק אלא תא מחולק בלבד( הנו קבוע בהתאם ליום היצירה כדלקמן: יום שאיבת הביציות נחשב ליום אפס. באותו יום גם מתבצעת ההפריה. יום לאחר מכן נחשב ליום 1 -אז אנו בציפיה לראות אם התרחשה הפריה. תהליך זה נראה במיקרוסקופ באבחנת שני עיגולים המסמנים את הגרעין הזכרי והגרעין הנקבי )זיגוטה= הפריה(. אם מופיעים יותר משני עיגולים, יש חשש להפריה לא תקינה שהרי כל עיגול מסמן סט כרומוזומים אחד ובעיגול שלישי לא ברור מאיפה הסט השלישי. עובר זה נחשב לא תקין בעליל ובמעבדה מבצעים הפסקת גידול במקום. אם לדוגמא בתסתמונת דאון הבעיה בשלושה כרומוזומים מס' 21 -בעובר כזה כל הכרומוזמים יהיו במספר לא תקין ולכן זו נחשבת הפריה לא תקינה כלל. ביום השני אנחנו מצפים לחלוקה של 4-2 תאים. ככל שהתאים שווים בגודלם אחד לשני ונראים ללא שברי תאים כך הם נחשבים טובים יותר כאשר ביום זה 4 תאים טוב משני תאים.

כלומר העובר הטוב להחזרה מבין שלושה אלו הוא השמאלי )יותר תאים, שווים בגודלם וכמעט ללר שברי תאים( ביום השלישי נצפה לראות 8-6 תאים עד מצב קומפקשן )דחיסת התאים יחד לכדי יצירת מה שנראה כתא אחד(. גם כאן, ככל שיש יותר תאים השווים בגודלם אחד לשני וללא שברי תאים עד לכדי תהליך הקומפקשן- כך העובר נחשב טוב יותר.

ביום הרביעי לרוב לא מבצעים החזרה, כי אז העובר נמנצא במצב בין קומפקשן למורולה )צבר תאים בין 32-16 תאים(. מורולה לעיתים יכולה להראות כעובר עם הרבה שברי תאים ובכדי לא לטעות במרבית המקומות כאמור פחות מבצעים החזרה ביום זה.

ביום החמישי נצפה לראות מבנה הנקרא בלסטוציסט. בבלסטוציסט איכות העובר נקבעת לפי מבנה התאים העוטפים .)INNER CELL MASS( ופנימיים( TROPHECTODERM

לסיכום:

1. ככל שהעובר מתקדם יותר בהתאם ליום ההפריה, עם תאים שווים בגודלם וללא שברי תאים כך הוא נחשב לעובר טוב יותר.

2. ככל שמחזירים לגוף האישה עוברים בשלב מתקדם יותר כך זה טוב יותר )תלוי במספר העוברים שנוצרו בכדי ליצוק צפי הגיוני(

3. במקרים של הפשרת עוברים השאלה החשובה ביותר היא כמה אחוז השרדות יש לעובר מההקפאה. לרוב עובר ששרד פחות משישים אחוז מתוכו, נהוג לוותר על ההחזרה. עובר עם %100 השרדות בעל סיכויים הטובים ביותר לתת הריון אך גם אם אחוז נמוך של תאים נפגעו בו עדיין יכול להיות סיכוי טוב להריון.

4. ככל שהעוברים פחות איכותיים יש נטייה להעלות את כמות העוברים בהחזרה. עובר טוב אחד מספיק להריון בהתאם למצב וגיל האישה.

COMPATION .5 לא ניתן בשלב זה לדעת אם העובר זכרי או נקבי ללא בדיקה גנטית של תא מהעובר. CELLS 8CELLS 6

6. במרבית המקומות אחוז ההצלחה להריון בעוברים טריים טובה לעומת עוברים מופשרים ולכן ראוי קודם להחזיר את הטובים ביותר ולהקפיא את הנותרים בהתאם.

7. ידוע שיש השפעה של איכות הביציות והזרעים על איכות העוברים אך זה לא מחייב ויש השפעות של פרמטרים רבים על כך.

8. מניסיוני, גם עוברים שנקבעו במעבדה פחות איכותיים ידעו להפיק הריון- אז הכל יכול להיות! בהצלחה!